News
אתה נמצא כאן: ראשי » אקצנט » איך מגדילים השתתפות ציבורית ומייצרים השפעה של דוברי רוסית?

איך מגדילים השתתפות ציבורית ומייצרים השפעה של דוברי רוסית?

אדי  ז'נסקר

eddi-4

אדי ז'נסקר ליד הסמל של ארגון מורשתנו

ביום חמישי האחרון נערך בתל אביב מפגש חשיבה ראשוני בנושא השפעתם של דוברי הרוסית על החיים הציבוריים, המפגש התקיים ביוזמת עמותת מורשתנו ובשיתוף "המשמר החברתי", תנועת "ישראל יקרה לנו", "התנועה לחופש המידע" ושחרית ובהשתתפות לילי גלילי וחברת הכנסת לשעבר נינו אביסדזה. מטרת המפגש היה לבחון את הדרכים ואת הכלים באמצעותם ניתן לעודד השתתפות של עולים ממדינת חבר העמים בחיים הציבוריים. לכל הנוכחים במפגש היה ברור כי מובילי דעת קהל הנוכחיים בקרב ציבור העולים, בין אם הם חברי כנסת או אנשי תקשורת אינם מייצגים את ציבור העולים, אינם מייצגים את מגוון הדעות הרחב הקיים בציבור ובטח שאינם משקפים את השינויים הרבים החלים בקרב ציבור העולים.

ברור כי ישנם פערי מנטאליות משמעותיים בין העולים לבין החברה הישראלית, שנים של כעס וחוסר אמון שמקורו באכזבה של העולים מהחברה וממוסדות השלטון, מרחיקים את העולים מהזירה הציבורית. בתוך הואקום הזה לאורך  15 השנים האחרונות חיות 2 מפלגות שאמורות לייצג את האינטרסים של הציבור שבוחר אותן פעם אחר פעם אך בפועל משתמשות באלקטורט על מנת לקדם נושאים אחרים ומזניחות את הבעיות הייחודיות של העולים.

במערכת הבחירות האחרונה, לראשונה מאז שנת 1996 לא היתה מפלגה מגזרית של דוברי הרוסית, החבירה של ליברמן לליכוד מעלה את שאלת המגזריות, האם בשנת 2013 הייצוג המגזרי של דוברי הרוסית מיצה את עצמו וציבור דוברי הרוסית מצביע על פי אינטרסים כלל ארציים שהוא רואה את עצמו חלק מהם? אם כן, מדוע לא ראינו השתתפות מאסיבית של דוברי הרוסית במחאה החברתית? מדוע לא רואים מספיק עולים לוקחים חלק בפעילות שהוצגה על ידי הארגונים השותפים כמו המשמר החברתי? השערה אחת יכולה להיות שכלי החברה האזרחית שהפכו להיות כל כך משמעותיים לאחר פרוץ המחאה בקיץ 2011 עדיין לא רלוונטיים עבור ציבור העולים. החברה האזרחית עצמה, שהיא המרחב בין המשפחה לבין הממשלה, המרחב בו אפשר להפגין, למחות ולקרוא תיגר על הממשלה עדיין זר לעולים שבוא ממשטר שלא היה מאפשר אף אחד משיטות הפעולה האלה להתקיים.

אז מה כן? בגלל שהמגזריות כבר לא רלוונטית כמו פעם, סוגית החיבור תוספת יותר ויותר חשיבות בחברה. על החברה הישראלית לחתור למגע עם ציבור העולים. השינויים המתרחשים במגזר העולים, מאפשרים צמיחה של דור צעיר שלא מושפע מהשיח "הליברמני" והשיח של ערוץ 9, אותו הדור יוזם ומנגיש שיח ליברלי בעלי ערכים דמוקרטיים שציבור העולים כה זקוק לו. אבל השינויים האלה לא יכולים להתקיים רק בזכות עצמם, יש חשיבות רבה ליצירת חיבורים חזקים עם החברה הישראלית, יצירת סולידריות בין קהילות שונות בחברה, על החברה הישראלית ליזום יצירת חיבורים עם קהילת דוברי הרוסית וכך לאט לאט, באופן שיטתי ליצור חיבורים המבוססים על אמון, מחנה משותף ואיתור נקודות השקה, בהן ניתן ליצור פעולה אקטיבית באמצעות החברה האזרחית ליצירת חברה סולידרית ושוויונית יותר.

eddi-8

נינו אביסדזה

אך כאן יכול להיות לחסום נוסף. מצד אחד יש חוסר אמון של דוברי הרוסית כפלי החברה הישראלית, אבל מצד שני חשש ואפילו פחד של הישראלים מהעולים. אין בהיסטוריה של מדינת ישראל קבוצה של מהגרים שהצליחו להתברג לכל כך עמדות מפתח בעלות השפעה לאומית כמו ציבור העולים. שר החוץ (בממשלה הקודמת ובטח גם בעתיד) וסגנו, יו"ר הסוכנות היהודית, יו"ר הכנסת (שהיה השר ההסברה בממשלה הקודמת), כולם דוברי רוסית, כולם עולים ממדינות חבר העמים. כל תפקיד מפתח שמייצג את ישראל מול העולם שייך לעולה חדש דובר רוסית. בנוסף דוברי הרוסית הם אלה שמובילים בממשלות האחרונות את הקו הלאומני (חוק הנאמנות, חוק להגבלת מימון של ארגוני זכויות אדם), קו שהרבה פעמים מתנגש עם הקו הסוציאל דמוקרטי שאהוד על ארגוני החברה האזרחית ועל הרקע הזה נוצר עוד פער בין המחנות. אין ספק שעל שני הקבוצות מוטלת המשימה לשאוף להתגבר על הפער, על יצירת שיח סולידרי ואיתור תחומי פעולה משותפים, הדור הצעיר בקרב העולים הוא פרטנר לשיח ויכול לשמש גשר בין החברה הישראלית לעולים.

אבל בסופו של דבר אנחנו רוצים לראות יותר ויותר דוברי רוסית לוקחים חלק בתהליכים המשפיעים על תהליכי קבלת ההחלטות מדינה. אנחנו רוצים יותר נוכחות של עולים בכנסת, יותר נוכחות ברחוב, קריאה לתהליכי שקיפות של הממשלה ורצון להשפיע על סדר היום הציבורי. השאלה המרכזית איך עושים זאת? איך מתאימים את האמצעים שהתפתחו מתחילת המחאה בשנת 2011 לדוברי הרוסית בשנת 2013? כלי מרכזי ביצירת השפעה זה אמצעי התקשורת, התקשורת שלעיתים מחזיקה את הקו הלאומני יחד עם חברי הכנסת לוטפת את האנשים במגזר ואינה מאפשרת להם יציאה החוצה מתוך הקהילות הסגורות שלהם. לתקשורת יש תפקיד מרכזי בשינוי השיח, אבל תחילה התקשורת עצמה צריכה להפנים שהקו שהיא מובילה כבר לא רלוונטי, אנשי התקשורת חייבים לקחת חלק בשינוי שעובר על ציבור העולים.  השאלה שנשארה פתוחה היא איך משפיעים על אמצעי התקשורת? דרך אחד היא אכיפה של התקשורת המקובלת דרך רשתות חברתיות, ואכן אנחנו רואים את השיח החברתי החדש חי בפייסבוק ומהווה נחלתם של רבים, דרך נוספת היא הכשרה של אנשי תקשורת שבאים מרקע חברתי, שאינם כבולים למסגרות הישנות.

אין ספק שקיים ניכור בין ציבור העולים לחברה הישראלית, הבעיות שעלו לסדר היום הציבורי במחאה החברתית נתפסו על ידי התקשורת ועל ידי רוב הציבור כ"בעיות לא שלנו", לכן התקשורת מיעטה לעסוק בכך והציבור מיעט להשתתף במחאה. החיבור צריך להיות בנקודה הזו בדיוק, הבעיות של החברה הישראלית הן הבעיות של ציבור העולים, ולהפך. העיסוק התקשורתי והציבורי צריך להיות בסוגיות של כלל החברה ולא בסוגיות קונקרטיות של קהילה מסוימת. אם זוג צעיר של עולים מאשדוד יבין שהוא נמצא באותה הסירה עם זוג מזרחי מחדרה ושניהם מתמודדים עם אותה בעיה, זה יכול להיות פתח לסולידריות וחיבור.

על מנת שזה יקרה צריך להכין מידע, לפרסם ולשווק מידע על השתתפות חברתית ואזרחית, מידע על הכלים בהם ניתן לעשות שימוש כמו המשמר החברתי או הסדנה לידע ציבורי או חוק חופש המידע. אבל לא מספיק לתרגם לרוסית, צריך להתאים את המידע למטליות של דוברי הרוסית, צריך להבין את הניואנסים הקטנים שבגללם מידע פשוט לא ייקלט בצד השני. אבל זה לא מספיק, חייבים להתקיים מפגשים בין העולים לבין החברה הישראלית, צריך להגיע אל האנשים במקום בו הם חיים, לקיים מפגשים ישירים, בלתי אמצעיים בין החברה האזרחית למגזר העולים על מנת לחפש וליצור את המחנה המשותף, ליצור את ההבנה כי הבעיות של העולים הם הבעיות של מדינת ישראל, כך להעלות את האמון וליצור סולידריות. לא מדובר במשימה קלה, שאפשר לסיים בזמן קצר, מדובר בשיח מתמשך וקבוע, אבל הזרעים קיימים ברחוב הרוסי, העיתוי נכון, צריך רצון וכוונה אמיתית. המשימה מוטלת על החברה הישראלית ועל דוברי הרוסית יחד.

המפגש ביום חמישי הוא הראשון שהתקיים בנושא, לקחו בו חלק נציגי ארגונים "ישראלים" לצד אנשי ציבור ופעילים חברתיים דוברי רוסית, כל המשתתפים הסכימו להמשיך ולקחת חלק במפגשים דומים גם בהמשך על מנת ליצור תהליך משמעותי. אנחנו מזמינים עוד אנשים לקחת חלק בשיח.

תגובות

כתוב תגובה

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

*

Scroll To Top